יום שישי, 31 באוגוסט 2012

גלגולו של פלפול: המפוחמים שהיו למלחים, ואיך כל זה קשור לרב אמנון יצחק


שני מנקי ארובות יהודיים מהעיירה לידה שברוסיה הלבנה בימי מלחמת העולם הראשונה

א. הרב והפרופסור: גרסת הרב אמנון יצחק

הרב אמנון יצחק, הוא דמות משעשעת וידועה בעולם החרדי. הוא יודע כביכול לדבר בשפה של החילוניים, ולכן גם נחשב ל'מחזיר בתשובה' מן השורה הראשונה. אמנם הוא ממוצא תימני, אך מבחינה רוחנית מקורב דווקא לחסידי סַטְמַר וממילא הוא גם אנטי-ציוני מוצהר המתנגד מבחינה דתית למדינה. הוא מרצה פופולרי, ויש אומרים אפילו כריזמטי, ולרשותו אימפרית תקשורת המכונה 'שופר', שמפיצה את הגיגיו ודרשותיו. מדי שנה הוא מארגן את טקס השלכת ה'טמבלוויזיות' (כלשונו) לפחי אשפה. מילא.

לא מכבר קיבל דן אלמגור בדואר האלקטרוני הפנייה לסרט 'קורע מצחוק' של אמנון יצחק, ומיהר להעבירו אליי.

מי שלא מכיר את תת-הז'אנר של סרטוני אמנון יצחק עשוי להרים גבה בתמיהה ובמבוכה כאשר יצפה בהם. זהו מין סטנדאפ חרדי, שמצד אחד מושך מעריצים רבים, ששותים בצמא את תורתו ו'נקרעים' מצחוק; מצד אחר, הוא מעורר רתיעה, ואפילו קבס, מרמת הטיעונים הילדותית, שלא לומר פרימיטיבית, ומן ההתנשאות הפטרונית על חילוניים, על מדע ועל כל דבר שלא מתיישר עם השקפת עולמו של הרב הנ"ל.

הנה הסרטון ה'מצחיק בטירוף' שלו, שעיקרו: הפלפול התלמודי הוא כל כך גאוני, עד שראש של גוי, גם אם הוא פרופסור, לעולם לא יצליח לתפוס אותו. 'הפרופסור מהאוניברסיטה' הוא כמובן דגם טיפולוגי של משכיל יומרני, שחכמתו מזויפת ואינה מגיעה לקצה קרסוליו של 'הרב' שכל ימיו חבש את בית המדרש:



אמנון יצחק – שאינו גוי, חלילה, ובוודאי אינו פרופסור – לא המציא את החכמה המפולפלת הזו. למעשה מדובר במעשייה עתיקה שעברה גלגולים רבים עד שהגיעה לידיו של הרב הנכבד, והוא מצדו שינה אותה לצרכיו.

היות שקשה לדעת היכן נטועים שורשיה המוקדמים של החידה  ולא אופתע אם היא מוכרת גם בפולקלור הבינלאומי  נלך מן המאוחר אל המוקדם ביותר שהצלחתי למצוא.

ב. 'אתה גוי, ויש לך ראש של גוי': הרב והכומר

רבנים וכומר

נתחיל בכך שבים האינטרנט מסתובבת גרסה אחרת של חידת הארובה, אך בגרסה זו לא מדובר ב'רב' וב'פרופסור', אלא ב'רב' וב'כומר', כלומר בנציגים הטיפולוגיים של היהדות והנצרות.

הכומר רוצה ללמוד גמרא, והרב מוכיח לו שחבל על הזמן: 'יש לך ראש של גוי, אין סיכוי שתצליח להבין גמרא'...


ג.  החסידים בקלויז: גרסת יצחק רפאל

מתברר שהטוויסט הגזעני הזה  ראש של גוי (או ראש של 'פרופסור' שחשוב כגוי), שלא מסוגל להבין את הטקסט המסובך כל כך של הגמרא  הוא תוספת מאוחרת, שקרקע צמיחתה כנראה בחברה הישראלית בת זמננו, שידועה ביחסה 'הליברלי' לגויים. המקור היה אחר לגמרי.

בחוברת צנועה, שפרסם בשנת 1946 חוקר החסידות יצחק ורפל (לימים אחד ממנהיגי המפד"ל, יצחק רפאל), 'ממעיינות הפולקלור החסידי' (ירושלים תש"ו; נדפס שוב בספרו: על חסידות וחסידים, מוסד הרב קוק, ירושלים תשנ"א), הובא הסיפור הבא, כדוגמה לשיחת חסידים בבית המדרש בלילות 'נִיטְל' (זהו הכינוי שניתן לחג המולד, בו נהגו חסידים ויראים שלא ללמוד תורה):

(יצחק רפאל, על חסידות וחסידים, עמ' 363)

ובכן, לא כומר ולא רב, ובוודאי לא פרופסור, שרוצים ללמוד גמרא. סתם שיחת הבאי של בטלני בית מדרש חסידי, מעין 'פילוסופים חובבים' המפלפלים פלפולים של כלום.

ד. גרסת רבי שלום מקמינקא

בפולקלור החסידי יוחסה חידה-הלצה זו לצדיק לא כל כך מפורסם ושמו ר' שלום רוזנפלד מקמינקא (נפטר בשנת 1851). ר' שלום היה בוודאי למדן וירא שמים, אבל גם חד-לשון ובעל חוש הומור. לא הצלחתי למצוא את המקור הראשון המייחס לרבי זה את חידת הארובה, אך הדבר הובא בספר 'אוהב שלום', שהוקדש לו ונדפס בניו-יורק בשנת תשמ"ג, ושם, בעמוד קכח, הובאה חידתנו:


ושוב, לא כומר או פרופסור, לא רב ולא גוי שרוצה ללמוד גמרא, וגם לא שיחת חסידים, אלא סיפור שסיפר הרבי לתלמידיו, על מנת לשעשעם בליל הניטל, שעה שממילא אינם עוסקים בתורה.

המקור המוקדם ביותר שמצאתי לפי שעה הוא כאמור ספרו של יצחק רפאל, אך מניין הוא נטל זאת?

ה. המפוחמים: הגרסה של אלתר דרויאנוב

עברתי רצוא ושוב בין עמודיו של 'ספר הבדיחה והחדוד' ולשוא ניסיתי למצוא שם את חידתנו. אך יגעתי ולבסוף מצאתי בכרך ג' (שנדפס לראשונה בשנת 1938) את מה שהוא אולי האב הקדמון של הסיפור.


ו. המפויחים: החידה של אברהם אבן-שושן

ידידי הרב יהושע מונדשיין זכר את החידה מספר שבו אהב לעיין בימי ילדותו. זהו ספרם של אברהם אבן-שושן (המילונאי המפורסם) ויצחק בק, שנקרא 'אחודה נא'. הספר, שיצא בכמה מהדורות, נדפס לראשונה בירושלים בשנת 1940, ואכן חידתנו מופיעה בו  אמנם ללא שום קשר לחסידות או לחג המולד, אין בה לא רב, לא כומר ולא פרופסור. סתם חידה משעשעת על 'נקי' ו'מלוכלך'...



וזה הפתרון:



אבן-שושן ובק לא רשמו מראי מקום למקורות החידה, ואין לי ספק שרפאל לא לקח אותה משם אלא ממקור חסידי כלשהו. אם מישהו מן הקוראים יוכל להצביע על מקורות מוקדמים יותר  אשמח להביאם כאן.

ז. שני מלחים יצאו מארובה: גרסת דן אלמגור

אך בזאת לא תמו גלגולי החידה.

דן אלמגור, שקרא את ספרונו של יצחק רפאל, עשה מחידה זו שיר לצון שגם הולחן על ידי מתי כספי. אלמגור  שלא נמנה על חובשי בית המדרש החסידי  הפך את הנופלים בארובה למלחים וגייס אותם ל... חיל הים!

השיר 'שני מלחים יצאו מארובה' בוצע על ידי להקת חיל הים בתכניתה 'רפסודה בכחול' (1969). אמנם, השיר לא זכה להצלחה גדולה אבל הוא בהחלט משלים את גלגוליה של חידת הארובה.




הצ'ופצ'יק של הקומקום: משירי דן אלמגור, הוצאת 'כנרת', 2012, עמ' 176

ח. איזה כיף לנקות ארובות: גרסת מרי פופינס

ולסיום, כמה מילים על מקצוע ניקוי הארובות, שנחשב לבזוי בעיקר בשל הלכלוך הנורא שהיה כרוך בו.

יהודים בדרך כלל לא עסקו במקצוע זה, אלא אחד בעיר ושניים בעיירה. בארצות אירופה, בעיקר בערים הגדולות, נקשרה עבודה זו בניצול כוח עבודה של ילדים עניים, שהיו זריזים ויכלו בקלות להיכנס לארובות מפויחות ולנקותן.

אולם, מקצוע ניקוי הארובות זכה ליוקרה בלתי צפויה בשל הסרט 'מרי פופינס' (1964) והשיר הבלתי נשכח 'צ'ים צ'ים צ'ירי' (Chim Chim Cher-ee), שאותו שרו מנקה הארובות ברט (השחקן דיק ואן-דייק) והאומנת מרי פופינס (השחקנית ג'ולי אנדריוס). השיר, אגב, זכה בפרס האוסקר באותה שנה על השיר המקורי הטוב ביותר.




13 תגובות:

  1. הרב יצחק באמת משתמש בהרצאות שלו בהרבה טריקים ודוגמאות שכבר היו קיימות. (למשל את משל השעון שלא יכול להיווצר מעצמו כשהוא מדבר כנגד האבולוציה ועוד). ולמרות שהוא מגעיל אותי, ולמרות שאני לא מסכים עם שום דבר שלו, ולמרות שהוא משדר למכנה משותף נמוך, זה לא אומר שאסור לו. היכולת שלו היא ברטוריקה, באירגון המידע כך שיהיה משכנה. גם אנחנו, האקדמאים, עושים את זה לא פעם במאמרים שלנו. מלקטים רעיונות שונים ויוצרים יצירה חדשה. היצירה שלו היא הרטוריקה. כושר השיכנוע. אני בטוח שהוא לא מתיימר להיות רק מקורי. הוא מתיימר להחזיר בתשובה או להיות רב משפיע ובכל הדרכים כשרות מבחינתו.
    לכן אני לא רואה טעם להציג את הסיפור\ים המקורי\ים בפוסט כתגובה לכך שהרב: "לא המציא את החכמה המפולפלת הזו". אלא עדיף להציג אותם כמקורות למה שהוא אמר.

    השבמחק
  2. לאדוני הפרופסור בעל העונ"ש שי', שלום רב וישע יקרב!
    פליאה בעיני איך נעלם ממך אחד המקורות שהוא לענ"ד בעל משקל מיוחד בגלגול הסיפור-חידה על המפוחמים.
    כך מספר, חומץ בן יין, הסופר-הפילוסוף, יעקב קלצקין [שתופס מקום 'כבוד' בסידרה של אייזיק רמבה 'אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה', ב'זכות' אשתו הגויה, שהסתירה מעיני אביו כל הימים!], בספרו 'כתבים', בפרק 'שיחותי עם איינשטיין [אגב באותו ספר יש גם פרק נפלא על אביו, שהיה מגאוני הדור, אב"ד לובלין, ובסוף ימיו רב העדה"ח בירושלים, ועל היחסים ביניהם, ללקק את האצבעות].

    קלצקין היה חברו של איינשטיין ומקורב אליו, ובאחת משיחותיהם סיפר קלצקין לאיינשטיין את החידה הזו, ולהפתעתו, לא זו בלבד שאיינשטיין לא הצליח לפותרה, אלא שאף התקשה להבינה ...! קלצקין מעיר על נפלאות המוח האנושי, שסוג כזה של מחשבה שר' חיים מבריסק פתרה כהרף עין, איינשטיין לא הצליח להבין את השאלה.

    אכן רב, ואכן פרופסור ואכן מספר בעל גויה, שאין לחשוד בו באמנוניות וביצחקיות.

    השבמחק
  3. עצם הדיון על המעיינות מהם נשאבה המעשייה - מבורך. אבל נקודת המוצא ממנה מתפתח הדיון, היינו, פעלו של הרב אמנון יצחק - מעניינת ביותר. ההרצאות שלו מושכות מאות אלפים... אין אלה "שעורים" בשום מובן... הרב הולך לקרקעות פוריות אצל עמך ישראל ומאשש את התיעוב להשכלה ולקידמה... הוא נשען על הזעם המוצדק כלפי התקשורת ומנהל ביד רמה עסק של הרבה הרבה כסף. אינני מחמיץ שום כינוס שלו ביו-טיוב ואינני מתפלא על הפופולריות. בימים שעניינים העומדים ברומו של עולם נקבעים על פי גובה המידרוג, אי אפשר לזלזל ברייטינג העצום שיש לו עם רדיו, טלויזיה ועיתון שיצר בעצמו. אם מקשיבים טוב לדבריו מבחינים בידע לא מבוטל שהוא עושה בו שימוש במשורה... הקהל הזה חפץ ביקרו והוא "מגה-סטאר". לאו מילתא זוטרתא היא. על פי סקר שנעשה לפני כשלוש שנים יכול היה אמנון יצחק לזכות ב- 15 מנדטים לכנסת והמגמה הזאת רק עולה... הטעם להצלחה שלו מובן וברור - הציבור הגדול הזה חש מורת רוח מכל הגישה התקשורתית בישראל... עיתונאים "בכירים" בכל אמצעי התקשורת נופלים פעם אחר פעם לאותו פח ההיבריס ואינם חוזרים בהם... היחס של התקשורת אל צרכניה הוא יחס מזלזל ומתנשא... יתר על כן, אין התקשורת מסתפקת בתפקידה לדווח ולפרש ואנשיה יוזמים ממש מהלכים שנראים להם... בוחשים בקדירות, גורעים מהם ומוסיפים להם, ומובילים עם שלם נגד רצון רובו... בל נשכח שהם בדרך כלל מה שכינה אותם הפרופסור ברוך קימרלינג - אחוסלי"ם (אשכנזים, חילוניים, ותיקים, סוציאליסטים ולאומיים-ציונים) ... כל מי שאינו כלול בהם הינו טרף חשוף למסע הציד של מטיפים למיניהם... בדרך כלל מיוצאי ארצות ערב...

    הרב אמנון יצחק ראוי לדיון ציבורי מעמיק משום שהוא מתריס נגד ההתנשאות, ההתבדלות, ההתעלמות וההתנכרות של מיעוט האוחז בכל ה"שִׁיבֶּרִים" בצומתי השלטון - באקדמיה, בתקשורת ובמערכת המשפט מבלי להזדקק לקולות הריבון במדינה דמוקרטית שהוא העם... הטינה והמשטמה כלפי הזרועות הללו הולכת ומתעצמת וההתנגשות בלתי נמנעת... אי אפשר יותר לבוז לאמנון יצחק ולזרעוניו הפורחים ומלבלבים... יש כבר את הרב פנגר והרב זמיר כהן ועוד עשרות "רבנים" שכל אחד מהם הוא בר-ביי-רב דחד יומא, וערוץ ההידברות בטלויזיה וקלטות שמע ותקליטורי די-וי-די ובבתי הכנסת מחלקים עשרות בטאונים מידי שבוע ומבֵּין שורותיהם מבצבצים סדקים שהבקיעו ומאיימים לקרוע לגזרים את החברה המפוררת בלאו הכי... טיעוניו אינם "מביכים" ומשנתו מהווה בלי כל צל של ספק פצצה חברתית מתקתקת ששעתה קרבה יותר ויותר

    השבמחק
  4. טקס השלכת הטלויזיות (כולן, אגב, היו ישנות ולא דקות וחלק היו סתם מסכי מחשב) היה חד פעמי ולא שנתי.

    השבמחק

  5. לחידת הפחמים על גירסאותיה, יש לצרף את עדותו של ד"ר יעקב קלצקין ב"שיחות עם אינשטיין" ("כתבים", עמ' 367, עם עובד, תשי"ג), המעיד שהציג את החידה, אותה הוא מייחס להגר"ח סאלווייצ'יק, לאינשטיין ש"הפך והפך, בדבר אבל לא עלה לו למצוא את הפתרון" ראה שם הנוסח ופרטי השיחה.

    השבמחק
  6. תודות מקרב לב ומוח לי' ד' הכהן על שהאיר את עיני ומסכי וצרף לי את שמותיהם של הדרשנים החדשים הגדולים בביהמ"ד "יום שכולו טוב" (בלע"ז יוטיוב). יומם וליל (בעיקר בליל) אחזה בהם ועיני לא שבעו מראות ואזני משמוע, דברי חכמה ואורה, מלא השכל האנושי, דבר דבור על אופני הכושר וההרים הנשחקים זה בזה בסוד שיח שפתותיהם. ברוך ישראל שנולדו לו דברנים ומגידים שכאלו. מה ערבו לילותיי. ועל כולם עולה הרהגה"ק הרב אמנון שידיעותיו במדעים ובשאר חוכמות חיצוניות שווה לעושר ידיעותיו בסתרי תורה, פנינים שיצאו מפיו זוהרים את ימי ושוב ושוב אחזה בקליפים (מל' קליפה) בבהמ"ד "יום שכולו טוב", כאמור לעיל. אף שמרתי מאמרותיו על הגלגל הקשה המצוי בקרב הקופסה המחשבת שלי ליום שחורות בו לא יהיה לעם ישראל קשר למרום כמרומז במסתרי השם :אֵינ טֶרֶמ נֶט (מרמז על ניטל) ועוד ועוד וגו'

    השבמחק
  7. רצה לומר - דודו אלהרר והסליחה עם י' ד' הכהן

    השבמחק
    תשובות
    1. טודרוס חביב... (אבולעפיה? לא יכול להיות!)... מן הסליחה בתיקון הטעות שלך ניתן להקיש שהתכוונתָ לפגוע... סתם... לקנטר בעלמא... לא להשיב לגופו של הטיעון אלא לגופו של הטוען... בחוכמות החיצוניות קוראים לזה argumentum ad hominem, וזה לבדו פוסל מכל וכל את הניסוח המליצי הנבוב שכל מטרתו להעליב... כל עוד יהא זה היחס - שחץ, יוהרה והתנשאות - המגמה שמניתי לעיל תעלה ותגבר ותתרומם ותאמיר עד אשר תוטח במלוא העוצמה והכוח לעבר הפנים הלועגים והמזלזלים האלה... הלואי ולא אזכה לחיות ביום ההוא...

      מחק
    2. I was unhappy when your radio show on galei tzahal was discontinued. For years I enjoyed listening to you every Friday morning (because of time difference) and found your observations and insights refreshing. I also think that
      your analysis of how R. Yitzhak is accepted is probably
      not too far off (although he only placed 11th on the list of
      the wealthiest rabbis).
      But as for the substance of his message, I'm not so sure . . .

      מחק
  8. לרבי יעקב דוד הכהן שליט"א, שעתיים לפני הודעתך,
    פורסמה תגובה [מעל שני קטעים לפניך] ובה נכתב ככל
    אשר אדוני כתב ........

    השבמחק
    תשובות

    1. כמובן שלא שמתי לב וטובים השניים ועם כת"ר הסליחה.

      מחק
  9. Holy Professor,
    I have no citations for you, but heard the story from a talmud/mishpat ivri
    instructor at Bar Ilan - Rav Ya'akov Kopel Reines.
    In his version, the lesson was an introduction to the talmud given to a
    Catholic priest who wanted to learn about the talmud.
    The version in your post, misses 2 additional points:
    1. What are sailors doing in the chimney, it's a job for chimney sweeps.
    2. If they are not chimney sweeps - why do the come through the chimney, can't they just use the door?
    shabbat shalom.

    השבמחק
  10. לא יודעת לגבי הרב בסיפור, אבל אמנון יצחק בהחלט לא שהה כל ימיו בבית המדרש. ההומור שלו והמקורות שלו מקורם בעולם החילוני. סביר להניח שזהו המקרה עם סיפור המפולפל שלפנינו.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.