יום שלישי, 22 במאי 2012

ברוך הבא: מחלקת אבדות ומציאות

בימים עברו, כשבית המקדש עמד על תלו, נוצלו שלושת הרגלים (פסח, סוכות ושבועות) גם לתפקודים חברתיים בסיסיים, למשל השבת אבדות.

במסכת בבא מציעא (דף כח ע"ב) שנינו:
תנו רבנן בראשונה כל מי שמצא אבידה היה מכריז עליה שלשה רגלים, ואחר רגל אחרון - שבעת ימים, כדי שילך שלשה ויחזור שלשה ויכריז יום אחד. משחרב בית המקדש שיבנה במהרה בימינו התקינו שיהו מכריזים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, ומשרבו האנסים התקינו שיהו מודיעין לשכיניו ולמיודעיו, ודיו ... אבן טוען היתה בירושלים. כל מי שאבדה לו אבידה נפנה לשם וכל מי שמוצא אבידה נפנה לשם. זה עומד ומכריז וזה עומד ונותן סימנין, ונוטלה.
בית המקדש כבר לא קיים, ואבן הטוען (או אבן הטועים) איננה מזוהה. מה נשאר? בתי כנסיות ובתי מדרשות, וגם הם כבר לא מה שהיה פעם.

את התמונה הזו צילם ברוך גיאן לא מכבר בישיבת ברסלב בשכונת מאה שערים בירושלים.

אבדות ומציאות לא אצלנו

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.