את ההקדשה הזו שלח לי ד"ר בן-ציון קליבנסקי, שצילם אותה מן העותק השמור בספרייה הלאומית.
העיירה בלהבות: ספר זיכרון לקהילת אולקניק, בעריכת שלמה פרבר, נדפס בתל אביב בשנת תשכ"ב (1962) על ידי 'ועד יוצאי אולקניק והסביבה' (מעניין ששנתיים לאחר מכן, בשנת 1964, יצא בירושלים ספר יזכור לקהילה אחרת, שנקרא בשם דומה: עיירה בלהבות: פנקס יאמפאלא, בעריכת אריה ליב גלמן).
שנתיים לאחר ההדפסה שלח פרבר, עורך הספר שגם כתב חלקים נרחבים ממנו, עותק לפרופסור דב סדן, אז מרצה בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. שנה קודם לכן, ב-1963, הוענק לסדן תואר פרופסור, על אף שמימיו לא למד באוניברסיטה (ידועה הבדיחה שלו, שהפעם הראשונה בחייו ששמע הרצאה באוניברסיטה היתה ההרצאה שהוא עצמו נשא כאשר קיבל את התואר פרופסור)...
סדן קרא את הספר, לאחר מכן העבירו לספרייה הלאומית ולא שכח להוסיף להקדשה מעט דברים משלו. דרך אגב, סדן אכן נהג לחלק בחייו ספרים ותדפיסים שקיבל, ובאוסף גרשם שלום יש ספרים ומאמרים רבים שהוא העביר לשלום.
לפרופ' דב סדן
בהוקרה
ש' פרבר
חיפה, ז' באדר
תשכ"ד
20
II/64
ואני קראתיו
ברוב ענין
ונתתיו לבית
הספרים הלאומי
ויקראו רבים
דב סדן
באולקניק, הנמצאת כחמישים ק"מ מדרום לווילנה, היתה קהילה יהודית קטנה, דומה למאות קהילות כמותה, אך גם לה היו מוסדות ואישים שפיארו את עברה והיו מקור לגאווה. פרופ' יוסף קלוזנר למשל נולד בה (בשנת 1874), ובעונות הקיץ של שנות העשרים נפש בה הרב אברהם ישעיהו קרליץ (חזון איש) וסבב ביערותיה, שם שימש אותו מעריצו הסופר הדגול חיים גראדה.
בעמ' 87 של 'העיירה בלהבות' הובא תרגום מיידיש לעברית של פואמה יפה מאת חיים גראדה בתרגומו של נפתלי גינתון. אינני יודע אם היא כונסה אי פעם ועל כן אנצל הזדמנות זו ואביא גאולה לעולם:
העיירה בלהבות: ספר זיכרון לקהילת אולקניק, בעריכת שלמה פרבר, נדפס בתל אביב בשנת תשכ"ב (1962) על ידי 'ועד יוצאי אולקניק והסביבה' (מעניין ששנתיים לאחר מכן, בשנת 1964, יצא בירושלים ספר יזכור לקהילה אחרת, שנקרא בשם דומה: עיירה בלהבות: פנקס יאמפאלא, בעריכת אריה ליב גלמן).
שנתיים לאחר ההדפסה שלח פרבר, עורך הספר שגם כתב חלקים נרחבים ממנו, עותק לפרופסור דב סדן, אז מרצה בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. שנה קודם לכן, ב-1963, הוענק לסדן תואר פרופסור, על אף שמימיו לא למד באוניברסיטה (ידועה הבדיחה שלו, שהפעם הראשונה בחייו ששמע הרצאה באוניברסיטה היתה ההרצאה שהוא עצמו נשא כאשר קיבל את התואר פרופסור)...
 |
| דב סדן (1989-1902) |
סדן קרא את הספר, לאחר מכן העבירו לספרייה הלאומית ולא שכח להוסיף להקדשה מעט דברים משלו. דרך אגב, סדן אכן נהג לחלק בחייו ספרים ותדפיסים שקיבל, ובאוסף גרשם שלום יש ספרים ומאמרים רבים שהוא העביר לשלום.
לפרופ' דב סדן
בהוקרה
ש' פרבר
חיפה, ז' באדר
תשכ"ד
20
II/64
ואני קראתיו
ברוב ענין
ונתתיו לבית
הספרים הלאומי
ויקראו רבים
דב סדן
באולקניק, הנמצאת כחמישים ק"מ מדרום לווילנה, היתה קהילה יהודית קטנה, דומה למאות קהילות כמותה, אך גם לה היו מוסדות ואישים שפיארו את עברה והיו מקור לגאווה. פרופ' יוסף קלוזנר למשל נולד בה (בשנת 1874), ובעונות הקיץ של שנות העשרים נפש בה הרב אברהם ישעיהו קרליץ (חזון איש) וסבב ביערותיה, שם שימש אותו מעריצו הסופר הדגול חיים גראדה.
בעמ' 87 של 'העיירה בלהבות' הובא תרגום מיידיש לעברית של פואמה יפה מאת חיים גראדה בתרגומו של נפתלי גינתון. אינני יודע אם היא כונסה אי פעם ועל כן אנצל הזדמנות זו ואביא גאולה לעולם:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.